×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא מכות י״ג.גמרא
;?!
אָ
אמַעֲלִים הָיוּ שָׂכָר לַלְּוִיִּם, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: לֹא הָיוּ מַעֲלִים לָהֶן שָׂכָר. וְחוֹזֵר לִשְׂרָרָה שֶׁהָיָה בָהּ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר; רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בלֹא הָיָה חוֹזֵר לִשְׂרָרָה שֶׁהָיָה בָהּ.: גמ׳גְּמָרָא: אֲמַר רַב כַּהֲנָא: מַחֲלוֹקֶת בַּשֵּׁשׁ, דְּמָר סָבַר: ״לָכֶם״ (במדבר ל״ה:י״ב), לַקְּלִיטָה, וּמָר סָבַר: ״לָכֶם״, לְכָל צָרְכֵיכֶם. אֲבָל בְּאַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם, דִּבְרֵי הַכֹּל הָיוּ מַעֲלִין לָהֶם שָׂכָר. א״לאֲמַר לֵיהּ רָבָא: הָא וַדַּאי ״לָכֶם״, לְכָל צָרְכֵיכֶם מַשְׁמַע, אֵלָּא, אֲמַר רָבָא: גמַחֲלוֹקֶת בְּאַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם, דְּמָר סָבַר: ״וַעֲלֵיהֶם תִּתְּנוּ״ (במדבר ל״ה:ו׳), כִּי הָנָךְ לַקְּלִיטָה, וּמָר סָבַר: ״וַעֲלֵיהֶם תִּתְּנוּ״, כִּי הָנָךְ, מָה הָנָךְ לְכָל צָרְכֵיכֶם, אַף הָנֵי נַמֵי לְכָל צָרְכֵיכֶם, אֲבָל בַּשֵּׁשׁ, דדִּבְרֵי הַכֹּל לֹא הָיוּ מַעֲלִים לָהֶן שָׂכָר.: חוֹזֵר לִשְׂרָרָה שֶׁהָיָה בָהּ כּוּ׳.: תָּנוּ רַבָּנַן: ״וְשָׁב אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ וְאֶל אֲחוּזַּת אֲבוֹתָיו יָשׁוּב״ (ויקרא כ״ה:מ״א). לְמִשְׁפַּחְתּוֹ הוּא שָׁב, (ד)וְאֵינוֹ שָׁב לְמַה שֶּׁהִחְזִיקוּ אֲבוֹתָיו. דִּבְרֵי ר״ירַבִּי יְהוּדָה. ר״מרַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אַף הוּא שָׁב לְמַה שֶּׁהִחְזִיקוּ אֲבוֹתָיו אֶל אֲחוּזַת אֲבוֹתָיו כַּאֲבוֹתָיו. וְכֵן בַּגּוֹלֶה. כְּשֵׁהוּא אוֹמֵר: ״יָשׁוּב״, לְרַבּוֹת אֶת הָרוֹצֵחַ. מַאי ״וְכֵן בַּגּוֹלֶה״? כִּדְתַנְיָא: ״יָשׁוּב הָרוֹצֵחַ אֶל אֶרֶץ אֲחוּזָּתוֹ״ (במדבר ל״ה:כ״ח), לְאֶרֶץ אֲחוּזָּתוֹ הוּא שָׁב, וְאֵינוֹ שָׁב לְמַה שֶּׁהִחְזִיקוּ אֲבוֹתָיו, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. ר״מרַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אַף הוּא שָׁב לְמַה שֶּׁהִחְזִיקוּ אֲבוֹתָיו. גְּמַר שִׁיבָה שִׁיבָה מֵהָתָם.:
הדרן עלך אלו הן הגולין
פרק ג – אלו הן הלוקין
מתני׳מַתְנִיתִין: הוְאֵלּוּ הֵן הַלּוֹקִין: הַבָּא עַל אֲחוֹתוֹ, וְעַל אֲחוֹת אָבִיו, וְעַל אֲחוֹת אִמּוֹ, וְעַל אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ, וְעַל אֵשֶׁת אָחִיו, וְעַל אֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו, וְעַל הַנִּדָּה. ואַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל, גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט, זמַמְזֶרֶת וּנְתִינָה לְיִשְׂרָאֵל, בַּת יִשְׂרָאֵל לְנָתִין וּלְמַמְזֵר. חאַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה, חַיָּיבִין עָלֶיהָ מִשּׁוּם שְׁנֵי שֵׁמוֹת, טגְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה, אֵינוֹ חַיָּיב אֵלָּא מִשּׁוּם אַחַת בִּלְבַד.: יהַטָּמֵא שֶׁאָכַל אֶת הַקֹּדֶשׁ, וְהַבָּא אֶל הַמִּקְדָּשׁ טָמֵא, וְאוֹכֵל חֵלֶב וְדָם וְנוֹתָר וּפִגּוּל וְטָמֵא, וְהַשּׁוֹחֵט וּמַעֲלֶה בַּחוּץ, וְהָאוֹכֵל חָמֵץ בַּפֶּסַח, וְהָאוֹכֵל וְהָעוֹשֶׂה מְלָאכָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, וְהַמְּפַטֵּם אֶת הַשֶּׁמֶן, וְהַמְּפַטֵּם אֶת הַקְּטוֹרֶת, וְהַסָּךְ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, וְהָאוֹכֵל נְבֵילוֹת וּטְרֵיפוֹת, שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים. אָכַל טֶבֶל, וּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁלֹּא נִטְּלָה תְּרוּמָתוֹ, וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁלֹּא נִפְדּוּ. כַּמָּה יֹאכַל מִן הַטֶּבֶל וִיהֵא חַיָּיב? רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כָּל שֶׁהוּא, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: ככַּזַּיִת. אָמַר לָהֶן רַבִּי שִׁמְעוֹן: אֵי אַתֶּם מוֹדִים לִי לבְּאוֹכֵל נְמָלָה כָּל שֶׁהוּא שֶׁהוּא חַיָּיב? אָמְרוּ לוֹ: ממִפְּנֵי שֶׁהִיא כְבִרְיָיתָהּ. אָמַר לָהֶן: אַף חִטָּה אַחַת כְּבִרְיָיתָהּ.: גמ׳גְּמָרָא: חַיָּיבֵי כָּרֵיתוֹת קָא תָנֵי, חַיָּיבֵי מִיתוֹת ב״דבֵּית דִּין לָא קָתָנֵי, מַתְנִיתִין מַנִּי? רַבִּי עֲקִיבָא הִיא, דְּתַנְיָא: אֶחָד חַיָּיבֵי כָּרֵיתוֹת וְאֶחָד חַיָּיבֵי מִיתוֹת בֵּית דִּין,מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
אלו הן הלוקין פרק שלישי במשנה ואלו הן הלוקין כן הגירסא בספרים שלפנינו ואלו הן הלוקין בוי״ו אבל בתי״ט כתב דאית דגרסי אלו בלא וי״ו ולענ״ד נראה דמאן דתני אלו לא משתבש ומאן דתנא ואלו לא משתבש דמ״ד אלו היינו משום דמן הראוי היה לשנות הך משנה בתחלת המסכתא דהא תנא מסנהדרין סליק דקתני התם אלו הנסקלין וכן כל הד׳ מיתות המסורים לב״ד מש״ה שייך למיתני בתר הכי בתחלת מסכת מכות אלו הן הלוקין אלא משום דמסקינן לעיל בריש פ״ק הא דקתני כיצד עדים נעשו זוממין היינו נמי משום דתנא מסנהדרין סליק דקתני התם כל הזוממין מקדימין לאותה מיתה מש״ה פתח בכיצד העדים לאשמעינן דיש עדים זוממין שאין עושין בהם דין הזמה וכו׳ מש״ה קתני נמי בפ״ב אלו הן הגולין משום דבמתניתין דריש פירקין קתני מעידין אנו באיש פלוני שחייב גלות מש״ה קתני אלו הן הגולין עד סוף הפרק וא״כ לפ״ז שפיר שייך למיתני אלו הן הלוקין לפי שהתנא חוזר לסדר הראשון למיתני ענין מלקות בתר דקתני התם אלו הן ארבע מיתות אבל מאן דגרס ואלו נראה היינו נמי משום דבמשנה שניה דפ״ק דקתני מעידין אנו באיש פלוני שחייב מלקות מש״ה שייך שפיר למיתני ואלו הן הלוקין כנ״ל וק״ל: שם ואלו הן הלוקין הבא על אחותו וכו׳ עד סוף המשנה. פירש״י ותו׳ דאלו לאו דוקא דתנא ושייר טובא אלא דרש״י מסיק דרובן דתני בהך מתניתין יש בהן חידוש ובתוס׳ כתבו שאין צריך לדחוק ולמצוא בהם חידוש העולה מיהו מדבריהם בעיקר פשטא דמילתא דתנא אלו למעוטי חייבי מיתות ממלקות ולמעוטי נמי חייבי לאוין שאין בהם מעשה דאין לוקין אלא דלכאורה לפ״ז הו״ל לאקדומי חייבי לאוין מקמי חייבי כריתות דהא עיקר מלקות מלאו דחסימה ילפינן כדאמרינן בשמעתין ובכמה דוכתי אבל לפירש״י אתי שפיר דאדרבה כל מילתא דאית ביה חידוש תנא ברישא כדאמרינן נמי בכמה דוכתי מידי דאתי מדרשא חביבא ליה והכא נמי חייבי כריתות יש בהן חידוש יותר דאע״ג דלא דמי ללאו דחסימה אפ״ה לוקין משום דאתיא מדרשא כמו שאבאר בשמעתין ועוד נראה לי דהא דפתח התנא תחילה בחייבי כריתות דעריות היינו משום דאית בהו חידוש טובא דהא בכל הנך עריות שייך בהו חיוב ממון קנס ובשת ופגם ואפ״ה שייך בהו חיוב מלקות תדע דהא בריש פרק אלו נערות קתני התם הבא על אחותו וכו׳ ומקשינן התם בגמ׳ ורמינהו ואלו הן הלוקין הבא על אחותו כו׳ ושקיל וטרי הש״ס טובא בכמה אוקימתות ע״ש אלא דר״י דהילכתא כוותיה משני התם בתר הך רומיא דמתניתין כאן כשהתרו בו וכאן שלא התרו בו והיינו משום דקסבר ר״י כל היכא דאיכא ממון ומלקות מילקא לקי ממונא לא משלם ולאפוקי מדעולא דאמר איפכא וכן כתב הרמב״ם ז״ל בהלכות נערה וא״כ אין לך חידוש יותר מזה ובאמת דאליבא דעולא נמי שמעינן שפיר חידוש מכל הנך חייבי כריתות דעריות דלוקין אלא שאין להאריך וכ״ש לאוקימתא דרבה דאמר לוקין ומשלמין והיינו חידושם. והא דאיצטריך נמי למיתני אחות אשתו ואשת אחיו משום דאית בהו חידוש טפי דאפי׳ הבא עליהן שלא כדרך אישות נמי לוקה לאפוקי דלא נימא דכיון דכתיב בהו כי יקח ה״א דוקא דרך לקוחין אסרה תורה כדדייק הש״ס בריש פרק נושאין על אנוסה קמ״ל מתניתין דהכא אפי׳ בא עליה שלא כדרך אישות נמי לוקה והיינו כדמסיק הש״ס התם בפ׳ נושאין והאוכל חמץ בפסח נמי איצטריך למיתני דוקא באוכל הוא דלוקה אבל בלאו דבל יראה ובל ימצא אין לוקין משום דהוי לאו שאין בו מעשה ובאוכל ועושה מלאכה בי״ה נמי איצטריך לאשמעינן דוקא באכילה ושתיה דהיינו אכילה לוקה אבל בסיכה ורחיצה אע״ג דהוי כשתיה אפ״ה אינו לוקה כנ״ל:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144